אתגר התבלינים

מודה ומתוודה שסיימתי את הצפייה בפרק האחרון עם מועקה כבדה על הלב. התהפכה לי הבטן לאורך כל הצפייה ועוד הרבה יותר בטקס ההדחה.

כאילו אחרי האודישן נבנו לאנשים ציפיות ממני, ועם הפרק אתמול היה איזה סאונד של "ווה ווה ווה" ברקע (של טיל צונח ומתנפץ- אם אתם יכולים לדמיין את הסאונד בראש שלכם). יכול להיות שמכאן אני רק אתחיל לאכזב אתכם?

התכנית הזו מאתגרת והיא מוציאה ממני דברים שלא דמיינתי. הגשתי את מנת הקארי עם ביטחון בטעם שלו. הקארי היה ט-ע-י-ם, יוגורט הכוסברה היה חרפרף עם מלא ליים והוא הגיע בול. הגשתי את זה על סלט מלפפון קריספי קר ובאמת שהכל עבד בעיניי.

עשיתי טעות שבחרתי להכניס את העוף שוב לחימום נוסף כדי שיגיע אליהם חם שכנראה הוציאה ממנו את החיות. אבל הטעמים של המנה היו מעולים.

קצת בגלל זה, כשמושיק אמר שהוא לא מבין את הקשר בין הרטבים: יוגורט כוסברה ובאטר קארי, זה תפס אותי לא מוכנה. מבחינתי זה מתבקש. יוגורט צונן לצד קארי מהביל. גם עכשיו אני עדיין מאמינה בזה.

אין ספק שעוד לא ממש הבנתי את הקונספט של התכנית הזו וניתן לראות את חוסר הבקיאות שלי וטעויות "של מתחילים". בעוד אנשים אחרים עשו מרתון של כל העונות לפני שהם הגיעו והתאמנו על מנות בלי סוף במסעדות בהן הם עובדים.

אני לא יודעת אם זה בגלל שבאתי עם הגישה של "מה שיהיה יהיה", אבל היה לי חשוב להיות אותנטית, ושהתגובות שלי יהיו אמיתיות, ולא יכולתי לראות את זה בשום דרך אחרת. אם זה עבד, זה עבד, ואם לא, אז זה לא.

בקיצור, אני חווה את זה עכשיו פחות בטוב, דואגת מהups והdowns שהתכנית הזו תביא איתה.

לא שזה מערער אותי, חס וחלילה, פשוט יש ימים שהם פחות טובים, ואני לא מצטיירת כמו שרציתי, ולמרות שלא אמרו שומדבר רע או פוגע או מעליב, זה משפיע.